מְנַחֵם בֶּן מַכְסִימָא אָחוֹי דְּיוֹנָתָן קַיְפָא בְּשֵׁם רִבִּי אַמִּי פִּשְׁתָּן נִלְקָחַת מִכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית. הָדָא דְתֵימָא בְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם חָשׁוּד הוּא אִם אֵינוֹ חָשׁוּד. הָא דָבָר בָּרִיא שֶׁהוּא חָשׁוּד אָסוּר. זוּגָא קְרִיבֵיהּ דְּרִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. בִּיקִייָא נִלְקָחַת מִכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתִין אָֽמְרָה כֵן זֶרַע לוּף הָעֶלְיוֹן זֶרַע כְּרֵישִׁין זֶרַע חֲצִלִין זֶרַע לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת וּשְׁאַר זֵירְעוֹנֵי גִינָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין. וְתַנִּי עֲלָהּ זֶרַע אִסָּטִיס וְזֶרַע קוֹצָה וְזֶרַע 26b בִּיקִייָא הָא בִּיקִייָא עַצְמָהּ לֹא. דִּילְמָא דְּלָא אִתְאֲמָרַת אֶלָּא בְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם חָשׁוּד הוּא אִם אֵינוֹ חָשׁוּד. הָא דָבָר בָּרִיא שֶׁהוּא חָשׁוּד אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
פשתן נלקחת מכל אדם בשביעית. כדמפרש ואזיל הדא דתימר בשאינו ידוע אם חשוד הוא אלא בסתם עם הארץ מיירי אבל אם דבר בריא שחשוד הוא וודאי אסור ליקח ממנו כדתנינן במתני' דבכורות וכה''ג מחלק לעיל בפ''ט דשביעית בהלכה ז':
ביקייא. מין ירק:
מתני' אמרה כן. בתמיה והאנן תנן זרע לוף העליון וכו' ותני עלה בתוספתא לפרש שאר זרעוני וכו' כגון זרע אסטיס וכו' ומשמע דוקא זרע ביקייא הא ביקייא עצמו אסור:
דלמא. כך הוא דלא איתאמרת דנלקחת מכל אדם אלא בסתם שאינו ידוע אם חשוד הוא או לא ובהכי איירי בדוקא:
כֵּינִי מַתְנִיתָא זֶרַע הַסִּילִיּוֹן שֶׁל לוּף. חָדָא אִיתָא הֲוָה לָהּ יַרְבּוּזִין דִּתְרוּמָה גַּו כִּפְתָּהּ נָֽפְלוּ לְגִינְתָא וְצָֽמְחוּן. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְשָׁרָא. אָמַר לוֹ רִבִּי חִייָה בַּר וָוא וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶן תְּרוּמָה הֲרֵי אֵילּוּ יֵאָכֵלוּ. אָמַר לוֹ בַּבְלַייָא מִן דְגָלִייָת לָךְ חַסְפָּא אַשְׁכָּחַת מַרְגָּנִיתָא אַתְּ אָמַר וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא.
Pnei Moshe (non traduit)
כיני מתני'. כך הוא הא דקתני זרע לוף העליון בזרע של הסיליון דלוף הוא והוא הלוף השוטה סיליו בלשון יוני שוטה כך פי' הערוך בערך סיליון. ונראה דאם כך הוא ה''ל למימר זרע לוף הסיליון אלא דט''ס הוא וצ''ל העליון וכלומר דבמתני' קתני זרע לוף העליון ועלה קאמר כיני מתני' כן צריך לפרש זרע העליון של לוף וכן כתב הרמב''ם בפירוש המשנה וז''ל אמרו בגמרא כי שיטת המאמר כן הזרע העליון של לוף:
חדא איתא. אשה אחת היו לה ירבוזין דתרומה אספרג''ו בלעז בתוך קופתה ונפלו לתוך הגינה וצמחו ושאלה לר' יוחנן אם יש בהן משום גידולי תרומה ושרא לה שהזרע אינו נאכל ואין הגידולין אסורין משום גידולי תרומה אלא בזרע הנאכל כגון חטים וכיוצא בהן:
ולא מתני' היא וכו'. ופשיטא דמותר וא''ל בבלייא לאחר שגליתי לך חספא ואשכחת את מרגניתא את אמר ולא מתני' הוא דאלו לא גליתי לך ההיתר מנא לך דלענין הגידולין קאמרה מתני' ומתוך דברי הוא שלמדת לפרש להמתני' כן:
הדרן עלך העוקר שתלים וסליקא לה מסכת מעשרות בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source